קפה באיטליה: כל מה שכדאי לדעת | רוסטיקו
facebook instagram

קפה באיטליה: כל מה שכדאי לדעת

facebook
instagram
מאמר מבית רוסטיקו
מאמר מבית רוסטיקו

אחת המעלות של תרבות האוכל באיטליה היא הקפה האיכותי המגישים במדינה. רוצים להכיר את סוגי הקפה, באיזה אופן האיטלקים שותים אותם ובאילו מקומות כדאי לשתות אותם? אז כדאי שתכינו לעצמכם כוס קפה ותמשיכו לקרוא

 

שחר בן-פורת

 

 

אוכל טוב, אופנה משובחת וקפה איכותי, הם שלושה מאפיינים בולטים של איטליה. המשותף לשלושת התחומים הוא היכולת של האיטלקים לקחת משהו שנעשה בכל העולם, ולעשותו באופן איכותי כל כך, עד שכל שנותר לנו הוא לחוש קנאה.

הקפה ששותים באיטליה הוא דוגמא מצויינת לכך. האיטלקים לא גילו את הקפה ולא המציאו אותו, אבל הם למדו לעשות אות וטוב כל כך, עד שהוא הפך להיות לחלק בלתי נפרד מאיטליה בפרט ומהעולם בכלל.

 

היסטוריה של טעמים ומנהגים

הקפה הגיע לשווקים של ונציה לקראת סוף המאה ה-16. ונציה היתה באותה התקופה נקודת מעבר חשובה במיוחד, דרכה הגיעו סחורות מהמזרח התיכון ומהמזרח הרחוק לאירופה. הקפה, יש מספרים, הגיע אליה ממצרים, ובתחילה הוא נתקל בהתנגדות של הממסד הנוצרי. על פי אותם הסיפורים, האפיפיור דאז, קלמנס השמיני, ניסה את הקפה, אהב אותו במיוחד, והחליט לאפשר את צריכתו בעולם הנוצרי.

באותה התקופה שתו את הקפה באופן הדומה לשתיה של קפה שחור – לאחר שהוא עבר בישול. באופן טבעי, הוא היה יקר מאוד בתחילה ורק בני האצולה צרכו אותו, ועם חלוף הזמן הוא הפך לזול וזמין, עד שהפך לחלק מחייהם של כל בני המעמדות.

מכונת הקפה הראשונה הוצגה בסוף המאה ה-19, ובשנת 1901 נוצרה מכונת האספרסו הראשונה. בשנות ה-30 של המאה הקודמת פותחה המקינטה, שהביאה את האספרסו לכל בית באיטליה.

במרוצת השנים השתרשו באיטליה מספר מנהגים הכרוכים בשתיית קפה.

נהוג לשתות את הקפה בספלון קטן על הבר, ושותים אותו בלגימה אחת או שתיים. בהתאם, הקפה מיוצר כשהוא בטמפרטורה המתאימה לשתייה מיידית, ללא צורך לחכות שיתקרר. את הקפה נהוג לשתות בבר ולא במסעדה, שם הוא לרוב יהיה יקר יותר.

משקאות קפה עם חלב שותים לרוב עד השעה 11:00, ובשאר היום שותים אספרסו בלבד. את הקפה לרוב שותים לאחר ארוחה, ולא "סתם כך", באמצע היום.

כחלק מאותם הרגלים, איטלקים שותים קפה ארבע פעמים ביום, באותן השעות ובאותו הבר, וכמובן באותה הצורה. אבל כדאי לקחת בחשבון כי הזמנים משתנים, ויחד איתם גם המסורות; אז אם אתם רוצים להיות איטלקיים צעירים ומודרניים, אתם יותר ממוזמנים לשתות את הקפה בכל דרך בה תרצו ובכל שעה ובכל מקום.

לבסוף, נהוג לומר כי לא תמצאו באיטליה קפה שאפשר לקחת איתכם בכוס חד פעמית, אך אין זה נכון. במקומות מתויירים למדו כי לתיירים יש רצונות ומנהגים אחרים, ובמקומות רבים תמצאו את האפשרות הזו.

 

להרגיש כמו באיטליה

אחד האתגרים הכרוכים בהזמנה של קפה באיטליה נעוץ בפערי השפה – אם תזמינו לאטה, למשל, פשוט תקבלו כוס חלב. אז הנה השמות אותם כדאי לדעת:

Café הוא האספרסו הידוע, 25 מ"ל קפה בספלון קטן.

Doppio הוא אספרסו כפול.

Macchiato היא מנה ידועה גם בישראל, של אספרסו עם מעט חלב מוקצף.

lungo הוא קפה המשלב מנת אספרסו עם כמות שווה של מים חמים. Cappuccino הוא קפה המכיל מכיל כמויות שוות של קפה וחלב מוקצף.

ומה לגבי Caffè latte? זו מנה של אספרסו עם מעט חלב.

Latte macchiato זה משקה המשלב כוס חלב עם מעט אספרסו.

ויש עוד – Caffe' corretto זו מנה של אספרסו עם מעט אלכוהול כגון גראפה; ו- Caffe' Decaזה קפה ללא קפאין. בעוד שקפה אמריקנו זה מוצר שלא קיים באופן מסורתי באיטליה, בפועל תוכלו להזמינו בקלות באזורים המתויירים.

ישנה דרך נוספת לצרוך קפה באיטליה – מזמינים במסעדה טירמיסו, קינוח המשלב בישקוטים עם קרם מסקרפונה ושוט של אספרסו, לעתים גם עם ליקר קפה. כאשר תגיעו בפעם הבאה לאחת מהמסעדות שלנו, תזמינו את הקינוח יחד עם כוס אספרסו, ותרגישו באיטליה.

 

לשתות כמו פעם

בביקור הבא שלכם באיטליה ישנם מספר בתי קפה שכדאי לכם לבקר בהם, כדי לחוות קפה איטלקי במיטבו.

Caffè Florian השוכן בוונציה (Piazza San Marco 56), נוסד בשנת 1720. זהו אחד מבתי הקפה העתיקים באיטליה הממשיך לפעול עד היום. זה מקום בו שתו קפה לורד ביירון, גתה, הסאטריקאי ג'וזפה פאריני, הסופר והמשורר אוגו פוסקולו ועוד. כאן, מספרים, חיזר קזנובה אחר נשותיו.

לבית הקפה הזה יש חלק משמעותי בהיסטוריה של איטליה גם בזכות העובדה כי במהלך ההתקוממות נגד אוסטריה, בשנת 1848, בחרו המהפכנים את המקום להיות למפקדה שלהם. במסגרת אותה המהפיכה הכריזו כאן ניקולו טומאסו ודניאל מאנין על לידתה מחדש של הרפובליקה של סן מרקו.

בית הקפה, כדאי לדעת, נקרא על שמו שם הבעלים הראשון, פלוריאנו פרנצ'קוני, אשר אחראי גם על העיצוב המיוחד.  

בפירנצה שוכן Caffè Gilli (Via Roma 1/R), אשר החל לפעול בשנת 1733. הבעלים, משפחה שוויצרית ששם משפחתה הוא גילי, קראה למקום Bottega dei Pani Dolci (בוטיק הלחם המתוק). במרוצת השנים שינה המקום את שמו, את מיקומו ומעט גם את אופיו, ועם הזמן הפך לידוע יותר ויותר. מאז תחילת המאה ה-19 שוכן בית הקפה בפיאצה ויטוריו עמנואלה, ובמרוצת השנים נפגשו בו אנשי רוח, עיתונאים ואומנים, בהם דוני, קליניאני, פוזי ופולוני.

בשנת 1891 נוסד ברומא Antico Caffè della Pace (Via della Pace 3/7). בית הקפה ממוקם ליד פיאצה נאבונה, והוא מתפרס על פני שלושה חדרים קטנים שעיצובם משלב בין סגנונות הבארוק, האימפריה וארט נובו. אם תשבו בחוץ תבנו מהנוף המיוחד של הכיכר וכנסיית סנטה מריה דלה פייס. בית הקפה הזה היה מקום מועדף על ציירים, סופרים ואומנים. זה המקום בו הוכרזה התנועה האמנותית טרנסאבאנגרדיה, שמשמעותה "מעבר לאוונגרד", תנועה אשר ביקשה להחזיר את הרגשות בחזרה לאמנות החזותית.

מספר שנים קודם לכן, בשנת 1867, במקביל לפתיחתה של גלריית ויטוריו עמנואל, נפתח במילאנו Caffè Zucca (Galleria Vittorio Emanuele corner Piazza Duomo). זהו אחד מבתי הקפה האייקוניים של העיר, ובו נהגו לשבת שחקני תיאטרון, אומנים ואינטלקטואלים כגון ג'וזפה ורדי, ארתורו טוסקניני ופוצ'יני. גם פוליטיקאים, כולל ראש ממשלת איטליה בתחילת המאה ה-20, ג'וזפה זאנדארלי; המלך אומברטו הראשון, שמלך באיטליה בסוף המאה ה-19; והמלך אדוארד השביעי מאנגליה; כולם ביקרו בו מספר פעמים. המקום עדיין שומר על העיצוב ההיסטורי שלו, המשלב בר עץ, נברשות יוקרתיות ופסיפסים מסוגננים.

 

Silence is Golden